<h1>אהל מועד שער הטריפות דרך א'</h1>
<h2>דף ז.</h2>
הואיל ודברנו בענין המתיר במה שלא שיערו הראשונים ואמרנו שאין ראוי לשמוע אליו ראינו לבאר הנה עניני המנהגות ודין חכם שהורה בדבר א' וחבירו מורה בהפך ת"ר הנשאל לחכם וטמא לא ישאל לחכם אחר ויטהר וכו' י"מ משום כבודו של ראשון אבל אם טיהר והתיר טהור ומותר ורבי' אברהם אומר דאינו רשאי דאין לו התר דכיון דאסר נעשית חת"ד כדתניא בפ' אלו טרפות חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר ומדקאמ' אינו רשאי משמע דאם התיר אינו מותר ואפי' גדול ממנו בחכמה ובמנין מדקתני ואם היו שנים א' מתיר וא' אוסר הלך אחר מי שגדול בחכמה ובמנין וזהו פסק אלו הדברים בכל מקום שנהגו איסור בדבר אין חוזרין לנהוג בו היתיר.
ת"ר שאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם אחר ויטהר וי"מ משום כבוד הראשון ואם טיהר או התיר טהור ומותר ור"א אומר דחכם שטימא אין חבירו רשאי להתיר ואם עבר והתיר או אסר לא עשה כלום ואפי' הוא גדול מן הראשון והודו האחרונים לזה בד"א בטועה בשיקול הדעת אבל טועה בדבר משנה מחזירין אותו כדאי' בפר' א' דיני ממונות [סנהדרין ל"ג ע"א] ובחיוב ובזכות חבירו המומחה ממנו חוזר ומזכה, חלקו שנים בבת אחת אם א' מהן גדול בחכמה ובמנין הלך אחריו ואם בשוין בשל סופרים הלך אחר המקל ובשל תורה הלך אחר המחמיר ובשם רבינו יצחק דכל היכא דאמרי' הכי דינינן ליה דבשל תורה הלך אחר המחמיר כדין שני חכמים שקולין החולקין וזהו מלשון הרא"ש בחידושיו ובראשון של יבמות, [י"ד ע"א] שתי בתי דינין אפי' בעיר אחת אם הם שוים אלו עושין כדבריהם, ואלו עושין כדבריהם, היו ב"ד אחת והן שוין עושין כולן לחומרא משום לא תתגודדו ודרשי' בפ"ק של מס' יבמות לא תעשו אגודות אגודות היו חולקין הרוב עם המיעוט בזמן שהמיעוט מחמיר אין מורין לאחרים כדבריהם אפי' לחומרא אבל לעצמן נוהגין אסור כדבריהן מאחר שעומדין בשמועתן אבל נוהגין כן בצנעא היו המיעוט מחודדין יותר כשוין והם עצמם אלו עושין כדבריהן ואלו עושין כדבריהם אבל אחרים דמספקא להו נקטי לחומרא בספקא דאורייתא ומיהו כי אזלינן בתר רוב המחמיר אפי' בשוין דוקא ברבותא בפלוגתיהו אבל בההיא חתי' גופה דפליגי עלה ואיתא קמן הרוצה לעשות כדברי אלו עושה והרוצה לעשות כדברי אלו עושה והיינו דאמרי בע"ז [מ' ע"א] נפקי שיפורי דמר ושרו ונפקי שיפורי דמר ואסרו שמעולם לא חל איסור על חתי' זו ע"כ.
<h2>דף לו.</h2>
לרב רבי' יונה כשהצבור מחרימין חרם בבהכ"נ אם רוב צבור שם חייבים האחרים לקבל עליהם וכן אם יש שם גדול וחכם שחייבין כולם לקבל אדון וחכם שנדה והחרים כהוגן וזה הכלל בתקנה שב"ד הגדול מתקנין ע"כ ישראל בעינן שיהא רוב יכולין לעמוד בה ואי ליכא הני תרתי יכול ב"ד חבירו לבטלה ואע"פ שאין גדול ממנו ואם ב"ד גוזרין על עיר תקנה בעי' שיהו רוב העיר יכולין לעמוד בה ותקנה וגזרה וחרם דין א' יש להם ע"כ ובני"א מדרך ד' משער הפסח אכתוב עוד בדיני המנהגות בס"ד.
